דבורה פלורסהיים

still-life to still alive

ינואר, 2009

הוצג יחד עם "אפור-יה"

 

סדרת כלי הכסף נולדה מהתעכבות על אוסף הכלים בביתנו השייך לעבר האירופאי הבורגני הגרמני ומין התלהבות "להוציא אותם מן הארון". מה גרם לכך? אולי תערוכה נפלאה שראיתי לא מכבר של הצלמת שוש קורמוש שנפטרה? אולי היתה זו הפוגה מהתוקפנות הקולקטיבית שאפשרה התבוננות  בתוקפנות הפנימית הארכאית בשָׁד/שֵׁד הטוב והרע. אולי היה זה שוב ניסיון לצחצח חרבות מול אימת הכלים הכירורגיים ואולי סתם לפצח "אגוזים קשים".

 

 

סדרת התפוחים נולדה בעקבות סדנת אומנות בראש השנה. הפלגתי למסתורין של רגע הבראשית - אותו רגע שלפניו "לא היה" וממנו ואילך כבר "יש". התבוננתי כיצד ציירו ציירים שונים את סיפור אדם וחוה והרהרתי איך אפשר לומר משהו חזותי על הגורל האנושי, על המאבק לבחור, על זוגיות, פיתוי, תשוקה, על השאיפה למודעות, על התפכחות, על חיים ומוות. אולי בתפוח גלום הידע של המהות, סוד הבריאה, הגרעין שיכיל בתוכו את כל מה שיתפתח.