top of page

"אפור-יה" 

על האפשרות לחוות באמצעות הביטוי האמנותי את דרך היווצרותן של מחשבות, רגשות, משמעויות והחייאה

 

בכנס של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית - "לידתה של חשיבה: מחשבות מחפשות חושב ומשמעות" (2009) - בחרתי להציג באמצעות האומנות את התרחשותם של תהליכים אלו.

 

בתקופה של שגרה אפורה מצאתי עצמי מהרהרת בחוויית האפור, זו שבין שחור ללבן. ההרהור מצא את ביטויו בתרגול ציורי פשוט ועמלני של מגוון האפורים והסתפקות במשטח ריבועי קטן. כך חשבתי "ללמוד מן החוויה" על האפרוריות שבחיינו, על קטנותו של האדם, על הפרטים הקטנים המרכיבים את חייו, על מגבלותיו וגבולותיו. אולם עד מהרה פלשו לתוך האפור התרחשויות שונות מן המציאות החיצונית והפנימית: קרעים, חורים, ריק, יתמות, בדידות, מחנק. רסיסים, פרגמנטים פרימיטיביים, מרכיבי ביתא.

אולם, האמנות והחשיבה היצירתית העניקו לי הכלה ולגיטימציה לתהליכי פירוק ולתנועה בין אי סדר המוביל לתגלית ולסדר אסתטי חדש וחוזר חלילה. אלה, כמו גם אי הבהלה מהגולמיות ומהיעדר המובן, אפשרו בכל פעם אנחת רווחה עוד טרם נוצרה משמעות. לעיתים נוצרה קומפוזיציה, מלווה בתחושת "זה- זה!", הרגשה של הרמוניה, אפילו אופוריה ילדית, כמו הייתי בוראת את עצמי באותו רגע. ההחלטה ליצור תערוכה, להפוך את ההברות הציוריות ל"משפט" שלם אחד, לחבר שלושה או ארבעה ריבועים לעבודה שלמה אחת יצרה תחושת הפרייה conception"" ולידת מושג – "concept".

 

התרגשות נוספת התעוררה מהגילוי שמדובר ב"ריבועי קסם" אותם אפשר לסדר באינסוף אופנים היוצרים עוד ועוד קומפוזיציות בעלות מגוון משמעויות. במקביל, בהיות האמנות רב שכבתית  ומצמיחה ועם הבנת הפסיכואנליזה כאמנות, יכולתי להתבונן בתהליך כפול של עיבוד: האחד התרחש תוך כדי העבודה כשהאמנות היוותה עבורי ה"שד החושב" שאיפשר לעבד תכני ביתא לאלפא והשני מתרחש ברגע זה בו התערוכה משמשת כ"שד החושב" והמכיל  לצופים בה. אך התכנים לא היו תיאורטיים אלא רגשיים ואוניברסאליים. כמו ממפות עבודות אלה את מסלול חייו של אדם מרגע היפלטותו המכאיבה אל ייסורי הקיום ועד לסופם המאיים, בין ה"שד הטוב" (למשל, בהצגתם של תפוחים עסיסיים מלאי תשוקה) ובין ה"שד הרע" (בדמותם של כלי אוכל עם אלמנטים תוקפניים או תפוחים נטולי צבע).

 

ומה בינתיים? אולי באמצעות ההחזקה, המגע ואולי האמונה יכול הכאב הקיומי להפוך לחיוניות יצירתית, הסופי - לאינסופי. "קסם ההחייאה", אני קוראת לתהליך, still life (טבע דומם) הופך לstill alive.

 

 

bottom of page