פסיכותרפיה חוצה גבולות –
מגבול ליניארי לשדה של מגע
הגלובליזציה וההתפתחויות הטכנולוגיות מאתגרים גם את הפסיכותרפיה המקובלת שמסמנת זה מכבר תזוזה מגישה אפיסטמולגית לגישה אונטולוגית של חוויה ואינטרסוביקטיביות. אולם, בעולם של "מגעים" און ליין וטשטוש בין מציאות חיצונית ופנימית, מתחייב גם מבט מחודש על אופי המגע וגבולות המרחב שבו מתנהלת הפסיכותרפיה. הדרך המקובלת להתבונן על חציית גבולות בטיפול הינה כהפרת הכללים, acting-out או בגרסתו המרוככת כ-enactment.
במאמר זה אשתף בהחלטות טיפוליות ביחס לגבולות וחצייתם והתגברות על קטיעה טראומטית של הרצף ועל מכשולים של מרחק וניכור תוך אימוץ התפיסה הפוסטמודרנית ביחס לחלל, לזמן ומכאן גם לגבול. נטען שמה שיכול להיחשב בגישה שמרנית כעבירות וכ"התנהגות לא נאותה" - misdemeanor - יכול לסמן חיפוש וחתירה לדיאלוג מגעי בין המטפל והמטופל, ויכול להרחיב את רפרטואר היכולות שלנו בשדה האנליטי גם כשקמות לו לכאורה חלופות. במפגשים טיפוליים אלה נעשה ניסיון לאתר את המרחב שבו גבול ורצף לינארי מפנים מקום ל"שדה של מגע".